למה אנחנו גורמים למדחמי האמבטיה שלנו לעבור סבל אדיר
בואו נהיה כנים: האמבטיות הן מקום קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, טיפות מים בכל מקום, ושינויי טמפרטורות שיכולים לגרום לתקלות במכשירים. זו בעצם סיבה מספיקה לכשלים חשמליים.
לכן אנחנו לא סתם “מקווים” שהחוסמים יעמדו במשימה. אנחנו מנסים לגרום לכשלים בחומרים שמרכיבים את המכשיר, באמצעות בדיקות של חשיפה לחום.
הבעיה עם האדים
לחות ורכיבי חימום עם הספק גבוה לא יכולים להתקיים יחד. בכלל לא.
אם אדי המים חודרים לתוך המכשיר, הם פוגעים ישירות במגעים החשמליים ובחוסמים שעשויים מקוורץ. אם החוסמים האלה נהרסים, גז ההלוגן דולף החוצה. וכשזה קורה, החוטים של המכשיר נשרפים תוך כמה שעות, במקום לעבוד שנים רבות.
כדי למנוע זאת, אנחנו שם את המכשירים בחדרים עם אדים רבים. כך אנחנו יכולים לראות בדיוק איפה הלחות חודרת למכשיר.
בדיקת הנקודות החלשות
אנחנו מבזבזים הרבה זמן על בדיקת הנקודות שבהן הצינור המקוורץ נפגש עם החלקים המתכתיים של המכשיר.
זו הדרך שבה אנחנו עושים זאת: אנחנו משנים את הטמפרטורה של המכשיר מטמפרטורות נמוכות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד, תוך שאנחנו שומרים על רמת לחות של מעל 90%. זה יוצר לחץ עצום על החיבורים בין החלקים השונים של המכשיר.
אם יש חיבורים לא איכותיים או חוסמים זולים, הם יכשלו שם. אנחנו מחפשים סימנים לקורוזיה או לכל סימן שהבידוד של המכשיר נהרס.
האיזון הנדרש
אתם עשויים לחשוב, “למה לא פשוט לאטום את כל המכשיר בקופסה עמידה במים?”
אבל יש בעיה – אם אנחנו אוטמים את המכשיר יותר מדי, הוא לא יוכל לנשום. הוא יתחמם יותר מדי וישרוף את החוטים שלו.
זו בעיה של איזון – עלינו למצוא את האיזון הנכון בין עמידות במים לבין אפשרות לאוורור שיאפשר לחלקים הפנימיים של המכשיר להתקרר. זה דורש קצת תיקונים, אבל זו הדרך היחידה להבטיח שהמכשיר יוכל לעמוד בתנאי האמבטיה הקיצוניים, בלי להפוך למקור סכנה.
אנחנו משתפים את דוחות הבדיקה האלה, כי מכשיר שעובד ביום הראשון הוא חסר תועלת אם הוא נהרס לאחר שלושה חודשים. אנחנו יוצרים מכשירים שיכולים לעמוד בתנאים קיצוניים, כדי שלא תצטרכו להתמודד עם בעיות של מכשירים שנהרסים באמצע החורף.